אז למה הבדיקה יוצאת תקינה, והצפצוף באוזניים לא מפסיק?
(התשובה המפתיעה נמצאת במקום שבדיקת שמיעה בכלל לא בודקת)
זה לא בראש שלכם וזה לא ״רק הגיל״. אצל רוב מי שהבדיקות שלהם תקינות קורה משהו קטן ושקט עמוק בתוך האוזן, שכמעט אף אחד לא מסביר. והוא מסביר למה הצפצוף מתחזק דווקא כשהבית נרגע.
אתם מכירים את היום הזה.
אז אתם מנסים בעצמכם. רעש לבן, אפליקציות, תוספים שחבר המליץ עליהם. אולי אפילו מכשיר שמיעה שנשאר במגירה. ואם אתם כמו רוב האנשים, מתחילים להאמין שזה פשוט מה שקורה אחרי גיל מסוים ושאין מה לעשות.
אבל הבדיקה שלכם כנראה צדקה. היא פשוט בודקת את החלק הלא נכון.
אז מאיפה הוא מגיע? התאים שנשארו רעבים
עמוק בתוך האוזן הפנימית, בשבלול, יושבים אלפי תאי שמיעה זעירים. כל אחד מהם הוא כמו מיקרופון קטן שהופך קול לאות שעובר למוח. והם מהתאים שצורכים הכי הרבה אנרגיה בגוף.
את האנרגיה הזאת הם מקבלים מכלי דם דקיקים, דקים משערה. עם השנים, אחרי רעש, לחץ דם או פשוט גיל, הזרימה בהם נחלשת. התאים לא מתים, הם נשארים רעבים. ותא שמיעה רעב מתחיל לשלוח אות גם כשאין שום קול. את האות הזה המוח שומע כצפצוף.
כשהבית רועש, רעשי הרקע מסתירים אותו. כשהבית נרגע נשאר רק הוא, ולכן הוא תמיד הכי חזק בערב.
סקירה של 113 מחקרים שפורסמה בכתב העת JAMA Neurology מצאה שכ-14% מהמבוגרים בעולם חיים עם צפצוף באוזניים. מגיל 65 זה כבר כמעט אחד מכל ארבעה.
ואצל רבים מהם בדיקת השמיעה תקינה לגמרי, כי היא מודדת אם הקול נכנס, ולא איך התאים בפנים ניזונים.
Jarach CM et al., JAMA Neurology, 2022
המוח לא שומע את האות הזה פעם אחת ושוכח. כשמגיע אליו מהאוזן פחות אות אמיתי, הוא ״מגביר את הווליום״ כדי לשמוע טוב יותר, ומגביר יחד איתו גם את הצפצוף. ככה צפצוף שהתחיל חלש נהיה אחרי כמה שנים מה שמחליט מתי תירדמו.
ולכן ״תלמדו לחיות עם זה״ היא העצה הכי יקרה שקיבלתם: כל עוד התאים רעבים, המוח ממשיך להגביר.
אז למה כל מה שניסיתם לא עבד?
כלומר זה לא אתם. כל אלה מכסים את הצליל, ואף אחד מהם לא מגיע לתאים שמייצרים אותו.
מה כן מגיע לתאים? אור אדום, באורך גל אחד מסוים
אור אדום בעוצמה נמוכה משמש כבר שנים לתמיכה ברקמות. אור באורך גל של 650 ננומטר עובר דרך הרקמה ונקלט בתוך התאים, במיטוכונדריה, ה״מפעל״ שמייצר להם אנרגיה. במחקרי מעבדה אותו אורך גל העלה את ייצור האנרגיה בתאי שמיעה.
כלומר במקום לכסות על הצליל, האור פונה ישר למקום שמייצר אותו: לתאים הרעבים ולזרימת הדם שמזינה אותם.
בניסוי כפול-סמיות על 82 משתתפים, חצי קיבלו אור אדום של 650 ננומטר, 20 דקות בכל פעם, וחצי קיבלו מכשיר כבוי. אצל 43% מקבוצת האור ההשפעה של הצפצוף על היומיום ירדה בחצי ומעלה. בקבוצת המכשיר הכבוי זה קרה רק אצל 10%.
ושלושה חודשים אחרי, 31% עדיין שמרו על השיפור, מול 3% בלבד.
Mollasadeghi A et al., The Scientific World Journal, 2013. החוקרים אינם קשורים ל-Hear+.עד לא מזמן אור כזה היה בעיקר בקליניקות, בסדרת טיפולים. היום אפשר לעשות את אותו הדבר בסלון.
הכירו את Hear+
למה Hear+ שונה מכל מה שניסיתם?
אל תתנו לתאים רעבים לקבוע איך ייראה לכם הערב. הצפצוף לא צריך עוד רעש שיכסה עליו, הוא צריך שהתאים יקבלו את מה שחסר להם.
אני רוצה ערבים שקטים יותר >>
ככה משתמשים
מה מצפה לכם, בכנות
ממבחן צרכנים שערכנו בקרב 473 משתמשים:
- 93% אמרו שהשימוש נעים ומרגיע כבר מהפעם הראשונה
- 88% דיווחו שנרדמים בקלות רבה יותר
- 87% אמרו שהם נשענים פחות על מאוורר או רעש לבן
מה מספרים מי שכבר משתמשים
האם גם אצלכם הצפצוף מגיע מהתאים?
ענו על 3 שאלות קצרות וגלו תוך 30 שניות
שאלות שאתם שואלים
זה מכשיר שמיעה?
לא. מכשיר שמיעה מגביר קול מבחוץ. Hear+ לא משמיע שום קול: הוא מעביר אור אדום לתוך תעלת האוזן ופונה לתאים ולזרימת הדם שמזינה אותם. מי שכבר משתמש במכשיר שמיעה ממשיך איתו כרגיל.
תוך כמה זמן מרגישים?
לא בשבוע הראשון, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה מראש. אצל חלק מהמשתמשים השינוי הראשון מגיע אחרי שבועיים עד ארבעה. בגלל זה יש 30 יום לנסות בבית, ומומלץ לתת לזה לפחות שלושה שבועות.
זה בטוח? זה לא שורף?
אור בעוצמה נמוכה של 5 מיליוואט, לא לייזר חותך ולא חום גבוה. האור לא שורף ולא כואב. מי שיש לו חור בעור התוף, ניתוח אוזן לאחרונה, שתל שבלול או דלקת פעילה, ידבר קודם עם רופא אף אוזן גרון.
למה כל הפעלה רק 7 דקות?
כל הפעלה נכבית לבד אחרי 7 דקות, ומדליקים שוב עד שמגיעים לכעשרים דקות. יותר מזה לא מזרז כלום. מה שקובע זו העקביות, ערב אחרי ערב.
איך מטעינים?
ב-USB-C. טעינה אחת מספיקה לכמה ימי שימוש.
ואם זה לא יעבוד אצלי?
יש 30 ימי ניסיון בבית עם החזר כספי מלא. לא הרגשתם שינוי, מחזירים.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. Hear+ הוא מכשיר לשימוש ביתי ואינו מחליף בדיקה או טיפול רפואי. כתבה שיווקית מטעם Mistly.